תקופת הסרטן

תַּגִּידוּ
אַתֶּם רְאִיתֶם שֶׁלֹּא נָשַׁמְתִּי?
רְאִיתֶם שֶׁלֹּא אָמַרְתִּי?
שֶׁלֹּא הִתְיַחַסְתִּי
לְעַצְמִי?
שֶׁלֹּא חָקַרְתִּי
טוֹבָתִי?
שֶׁהִזְנַחְתִּי? שֶׁחִפַפְתִּי? שֶׁלֹּא לְתוֹךְ תּוֹכִי הִקְשַׁבְתִּי?
קִבַּלְתִּי עֹנֶשׁ. קִבַּלְתִּי מַתָּנָה.
קִבַּלְתִּי כְּאַפָּהּ עַל פָּנִים לְלֹא צוּרָה.
וְזֶה מַגִּיעַ לִי? עַל מָה?
עַל זֶה שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי רִאשׁוֹנָה?
אִם יֵשׁ חֲנוּת שֶׁבָּהּ אֶפְשָׁר לִרְכֹּשׁ כֵּלִים,
שִׁלְּחוּ לִי אֶת הַכְּתֹבֶת וּתְעַדְכְּנוּ עַל מִבְצָעִים
כִּי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת
לֹא, לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת
שֶׁבֶּנְאָדָם יִסְבֹּל כָּל כָּךְ רַק כִּי הֶחֱזִיק
שֶׁלֹּא לְהִשָּׁפֵךְ,

עַל גַּלֵּי חֹם אֲנִי נִשֵּׂאת
הֵם מִתְפָּרְצִים לִי מֵהָעֹרֶף
גַּלִּים שֶׁל חֹם
בָּאִים וְעוֹלִים כְּהַפְתָּעָה מֻחְלֶטֶת
מִתְפַּלְּשִׁים בְּאֵבָרִים
וְנֶעֱלָמִים
גַּלִּים גַּלִּים בְּלִי קֶצֶף
לִגְלֹשׁ בָּם אִי אֶפְשָׁר
וַאֲנִי אֵינֶנִּי בַּת הַיָּם
וְגַם לֹא גַּלְשָׁנִית

נורמליות בגוף ראשון
אני נואשת לה
אומרים זה יגמר
וכל מה שחסר
יבוא אליי מהר
הזמן שלי דוהר
אני לא אוותר
לנצח אשמר
מפני כל סוף אחר
כי זה הפתרון
כמו עצב בגרון
וזה מרגיש נכון
מזל נמנע אסון