מִבְחַן אֹמֶץ
מִבְחַן אֹמֶץ שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתִּי
לִסְחֹב עַצְמִי מִתּוֹךְ שְׁאולים
וּלְהֵישִׁיר מַבָּט לִמְצִיאוּת נֻקְשָׁה
כּוֹאֵב אוֹתָהּ לִבְלֹעַ בַּגָּרוֹן
הוא מְסָרֵב
דּוֹקְרָנִיּוֹת שְׁאֵרִיּוֹת שֵׂעָר
לִטּוּף וְנֶחָמָה רַק הֵם יָמֵסּוּ
לִשְׁנִיָּה אַחַת שֶׁל נֹעַם
אוֹתִי מוּל עַצְמִי וְסִבְלִי
הַגַּבּוֹת שֶׁלִּי נוֹתְרוּ עַל הַכָּרִית
הַגַּבּוֹת שֶׁלִּי נוֹתְרוּ עַל הַכָּרִית
הֵן לֹא רָצוּ לָקוּם לְיוֹם חָדָשׁ
מִסְגֶּרֶת שֶׁהָיְתָה
וְאֵין
אוּלַי אֲצַיֵּר צִפּוֹרִים בִּמְקוֹמָן
החלמה
הַנְּשָׁמָה סוֹעֶרֶת
הַבִּפְנִים שֶׁלִּי בּוֹעֵר
הַתּוֹךְ רוֹצֶה הַחוּצָה
הַגּוּף עָיֵף, הַלֵּב פּוֹעֵם
הָעוֹר כּוֹאֵב, הָאֲנִי זוֹעֵם
הָאֵבָרִים שׂוֹרְפִים, הַנְּשָׁמָה צוֹמַחַת
הַכְּאֵבִים גַּלִּים, הָרְגָשׁוֹת בְּלִי פַּחַד
עוֹד רֶגַע נִתְפַּצֵּל אֲנִי וְהוּא הוּא וַאֲנִי
לֹא, לֹא.
דָּרוּשׁ סִנְכרוּן
קִיּוּם מְדֻיַּק לָאִשָּׁה שֶׁבְּתוֹכִי
שֶׁלֶד עֲצָמוֹת וְעוֹר
זֶה לֹא לָבָן שָׁחֹר
יֵשׁ גַּם הַרְבֵּה אָפֹר.



