תקופת הסרטן

בית חולים,
כולנו ממתינים.
היא שוכבת כשראשה על ברכיו באפיסת כוחות
כובע גרב לבן על הראש הקירח אפילו שחם.
מאוד.
הוא בפלאפון...
הוא מסתכל סביב...
הוא נאנח.
והיא. היא לא יכולה בלעדיו.
ראשה השמוט על ברכיו כמו ילדה.
גוש עומד לי בגרון,
לא מזמן זו הייתה אני.