"רחוב חובת הלבבות"

אמא: רציתי להיות זמרת.
ילדה: את?
אמא: כן. ממש מאז שהייתי ילדה קטנה תמיד שרתי. אמא שלי היתה משתגעת ממני..
ילדה: מה כי כל הזמן רק שרת ושרת ולא ניקית או סידרת כשהיא ביקשה?
אמא: גם. וגם כי הייתי עושה לה חור בראש. היא הייתה רודפת אחריי בכל הבית שאני אשתוק כבר אבל אני המשכתי והמשכתי... זה פשוט יצא ממני.
חבל שלא יצא לה להכיר אותך. ולראות איזו ילדה נהדרת יש לי. מוכשרת.
ילדה: מה ואז פשוט הפסקת לשיר?
אמא: לא בדיוק
ילדה: אז מה קרה לך?
אמא: גדלתי.
ילדה: אה. מה קרה?
אמא: כלום. פשוט שכחתי.
ילדה: את הניקיונות? אני באה עכשיו.
אמא: לא. שכחתי מה זה להיות ילדה. אבל את הזכרת לי עכשיו. תודה.
ילדה: אמא, אולי תשירי לי?
אמא: מה, פה ברחוב?!
ילדה: כן. בבקשה..