"תופעת טבע"

שומעים את המחשבות של כל אחת:

סיגי: אין לתאר! באתי עד לפה בשביל לצפות בחבורת נשים מטורללות אוכלות עשבים ורבות על מזרן מעופש. אני רוצה הביתה..
יאנה: אלוהים, תעשה שאהיה חזקה ואצליח לעבור את הלילה הזה בלי להתפרק..(בבכי) חייבת להפסיק לבכות כל הזמן
יהודית: (מחפשת בתיק) מעניין מה עוד הבאתי לאכול, אני כבר לא זוכרת... בא לי משהו מלוח עכשיו. מעניין מה דודי הכין לאכול היום..
נטלי: אם עוד אחת מהטמבליות האלה תתקרב אליי עם שאלה מעצבנת אני אשאג עליה.. כמה אפשר לסבול נשים כאלה? אני מתגעגעת לאמיר
שרה: כמה כיף!!! איזה אויר נעים ומלטף. מעניין מה נראה מחר...אולי נעצור בעומק
היער לחבק קצת עצים.
ורד: אוי, הנה עקבות של מרמיטה מצויה! אני חייבת לארוב לה ולראות אותה בפעולה. כל כך מרגש!!!!!
אורנה: הלוואי ופתאום אני אגלה שאני בעיצומו של חלום בלהות! מה חשבתי לעצמי? כל כך לא נוח לי.. אני זקוקה למסאז' וטיפול פנים דחוף
קטי: (מפהקת) אני כל כך עייפה.. הלילה אין ברירה אני חייבת לישון. אני מקווה שלא
אעשה לעצמי בושות..
רוית: איזה פרצוף יש ליאנה הזאת.. נראית לי בכיינית רצינית. לא סובלת בכייניות.
חבל שאין עם מי לדבר פה...